אז מה אתם אוהבים יותר? טחינה או סושי.
לפני הקורונה, הצגתי למשתתפי סדנאות שלי את השאלה הזו? תהליך הבחירה וההצבעה, היווה, שובר קרח ולפעמים ממש נוצרו שני מחנות שניסו למשוך מתבלטים ממחנה למחנה. כמעט כמו בפוליטיקה הישראלית….
בשלב מאוחר של הסדנה, אחרי שדיברנו על חשיבות השונות והכבוד לשונה, הצבתי מגשים עם סושי וקערות עם טחינה (אל תדאגו – היו גם צלחות חד פעמיות ומפיות) וביקשתי מכל משתתף לטבול סושי בטחינה ולאכול. בפעם הראשונה שעשיתי זאת פחדתי מהתגובות, אך אלה היו אוהדות ביותר. ואכן סושי בטחינה הוא מעדן. מוזמנים לנסות אישית.
אז מה זה קשור לנושא? אתם שואלים.
בסיור ביפן למדתי על הדתות השונות. אך מה שהפתיע אותי היה כי מקדש אחד יכול להכיל טקסים ומתפללים מדתות שונות.
ה-TQM – תאוריית האיכות הכוללת פותחה בארה"ב, אך פרצה ביפן, ורק אח"כ חזרה לארה"ב ודרכה לכל העולם המערבי.
מספר שנים לאחר מכן לימדתי בתאילנד באוניברסיטה בינלאומית, קתולית. במרכז הקמפוס היה אגם קטן ובו ביתן פתוח, יפהפה, שיועד לתפילה ולמדיטציה לבני כל הדתות. כמובן שמרבית הסגל והסטודנטים לא היו קתולים.
גם השיעורים שהעברתי שם (במנהל עסקים ובפיתוח ארגוני), היו חגיגה של שילוב בין תרבות הניהול המערבית (עליה גדלתי) לבין תרבויות ניהול עליהם גדלו הסטודנטים – שרובם היו מנהליים.
דמיינו לעצמכם בית תפילה בארץ לבני כל הדתות. דמיינו לכם בית כנסת לקונסרבטיבים ולאורתודוכסים, או אפילו למתפללים בנוסח תימני ובנוסח אשכנזי יחד.
אז עד כה – תרגיל חשיבה. מקווה שלא תיקחו את זה למקומות של הסברים לוגיים לצרכים של קבוצות ומסורות שונות. כל אלה לגיטימיים. אך פחות חשובים לנו לצורך פוסט זה.
אני כן מציע לכם לחשוב עד כמה ביחסי הגומלין שלכם עם שונים מכן אתם משקפים תרבות של או – או ועד כמה תרבות של גם וגם.
רוצים לבדוק את עצמכם בבקשה. כשאתם בחו"ל (זוכרים את זה? פעם היינו עולים על מטוס ומגיעים לקצווי עולם לעבודה או לחופשה) איפה אתם מעדיפים לאכול – במסעדה מקומית או בסניף של רשת בינלאומית מוכרת.
כתבתי באחד הפוסטים האחרונים שעידן הקורונה חיזק את פרדיגמת המחסור.
פרדיגמת המחסור היא פרדיגמה של או – או. או שהחיסונים מפייזר מגיעים לישראל, או שהם מגיעים לארה"ב. או שהם מגיעים למבוגרים או שהם מגיעים לספרים וקוסמטיקאים או שהם מגיעים לאסירים (למי שקרא אתמול על הדרישה שלהם). מנת חיסון אחת לא ניתן להזריק למספר אנשים.
אנו ערב חזרה לעולם השפוי והמוכר. וזה זמן נכון לחזור ולחזק את פרדיגמת ה- גם וגם. גם אני תורם וגם אתה. גם הדעה שלי נכונה וגם שלך. אז בו ניראה איך אנחנו יכולים לייצר סינרגיה בין שתי הדעות ולהגיע לפתרון מיטבי. כשאני מרגיש בטוח בעצמי, אני יכול להיות פנוי להקשיב גם לך.
אז בתרבויות המזרח מנסים לחבר בין היאנג (הזכרי) לביו היין (הנקבי). בקבלה מדברים על קו האמצע שמחבר בין קו ימין (זכרי) לבין קו שמאל (נקבי).
בעולם הניהולי, בעסקים, בחברות ובארגונים חשיבה של גם וגם היא הבסיס לבריאת מציאות חדשה. למציאת פתרונות חדשים. לצאת ממשברים. לבצע בשלום מיזוג (ומי שלא יודע – הכי קשה למזג בין שתי תרבויות ניהוליות).
אז בפעם הבאה שעובד שלך, שותף שלך, מנהל שלך, לקוח או ספק שלך, אומרים או עושים משהו שנשמע לך כטעות, קח שלוש נשימות (או עשר), שים לרגע את יצר ההישרדות והאגו, וחשוב מה בכל זאת מתאים לי במה שהם אמרו – מה אני יכול ללמוד מזה. איך אנחנו יכולים לחבר את הדעות שלנו לפתרון סינרגטי. פתרון של גם וגם.
ובאשר לבחירות התזונה שלי בתאילנד: בצהרים ובערב הייתי אוכל לרוב בקפיטריה של הסטודנטים – אוכל מקומי, אבל כשהיו לי שיעורי ערב מאוחרים – הרבה פעמים אכלתי במקדונלדס שהיה הכי קרוב לכיתה שלימדתי. הוא אשר אמרתי גם וגם.
כולנו מכירים את המחווה נמסטה. האם ידעתם שהפירוש שלה הוא "אני מכיר את האלוהי שבך".
אז אם גם את/ה חושב שבכל אחד ממאיתנו יש ניצוץ אלוהי – הוא קיים גם אצלי ואצל מי שאני לא מסכים איתו. גם וגם.
אז מאחל לכם ולכולנו שנת 2021 בריאה ושמחה. שנה של חזרה לשפיות, לנורמלי, למוכר. שנה של גם וגם. ואל תשכח – יום בלי חיוך הוא יום מבוזבז (צ'ארלי צ'אפלין).
להתראות בפוסט הבא,
אשמח לבקש את עזרתך במענה על שאלון קצרצר לצורך חידוד וטיוב התכנים הבאים
ד"ר רמי בן-ישי יועץ ארגוני בכיר, מומחה בעל שם עולמי לשיפור יחסי גומלין וליצירת סינרגיה בארגונים.
מרצה באוניברסיטאות בארץ ובעולם ובעל ניסיון רב בליווי חברות וארגונים בתהליכי שינוי, הבראה וצמיחה.
חבר בכיר באיפ"א, הארגון הישראלי לפיתוח ארגוני, וב- IODA הארגון העולמי לפיתוח ארגוני.
