שותפויות בשונה משיתוף פעולה חד פעמי הן נושא מאתגר מאוד. שני צדדים או יותר בוחרים לפעול יחד מתוך זיהוי מטרה משותפת וההבנה של כל צד כי יגיע לתוצאה טובה יותר עבור עצמו אם יפעל יחד עם השותפים האחרים. בשותפות יש מרכיבים של הדדיות ושוויון. וכמו מערכת יחסים על שני השותפים להתייחס אחד כלפי השני ממש כאילו היו בני זוג. חשוב להבין, ללא פעולות יזומות נכונות הזוגיות הזאת יכולה לדעוך ולהתפרק.
באחרונה אני שומע מלקוחות וקולגות על שותפויות בהן יחסי הגומלין בין השותפים הגיעו למשבר. בחלק מהמקרים עד כדי רצון בפרוק השותפות. זה לא מפתיע בתקופות של משבר כלכלי (והקורונה היא כמובן גם משבר כלכלי), אנו מוצאים את עצמנו עם הגב אל הקיר, מאוימים. מרגישים שמערכת היחסים היא ממש הליכה על חבל דק. במצב זה אנו פחות סבלניים וסובלניים לשותפים, לעובדים, לבני זוג, לילדים…
לכן החלטתי לעשות הכשרה אינטרנטית על שותפויות בקרוב.
אז אם יש לך מכר או חבר שהוא שותף בחברה או בעסק – יעזור לו אם תשלח לו את המידעון הזה.
ואם את/ה עצמך שותף/פה או שהנושא מעניין אותך – נא מלא/י את השאלות הקצר הזה – זה יעזור לי לדעת איזה תכנים להכניס להכשרה שלי. מילוי השאלון יזכה אותך בשעת ייעוץ חינם – סביב הבעיות המעסיקות אותך בשותפות.
מבקש לשלוח את התשובות למייל rami@ben-yshai.com
- על איזה נושאים חשוב לך שאתייחס בהדרכה לנושאי שותפות:
- התפתחות יחסי הגומלין לאורך חיי השותפות
- סוגי קונפליקטים ומשברים בשותפות
- מה ניתן לעשות כשמתגלים קונפליקטים בשותפות
- במה שפת הסינרגיה יכולה לסייע לשותפים בשיפור יחסי הגומלין ביניהם.
- נושא אחר – נא פרט __________________________________
_____________________________________________________________
- האם את/ה שותף בבעלות על עסק או חברה. אם כן האם אתה מרגיש שהיה נכון לשפר את יחסי הגומלין בינך לבין השותף/ים האחר/ים. האם יש לך שאלה אלי בנושא? נא פרט ________________________________
____________________________________________________________
תודה מראש על שיתוף הפעולה.
אז למה בכלל לעבוד עם שותפים.
סיבות נפשיות/ אמוציונאליות: מפחד לבד, תחושת ביטחון. ביחד יהיה קל יותר. אני ואתה נשנה את העולם.
סיבות כלכליות – שילוב משאבים: מומחיות, זמן, כסף, בלב שונות מוצלחת יש שונות. אך שונות היא מקור לקונפליקטים.
סיבות אסטרטגיות: להגיע לתפוקות (רווח, נתח שוק, שם בשוק, הרחבת מוצרים ונישות) שכל אחד לא יכול להשיג לבד. להשיג יותר גם במושגי איכות וגם במושגי כמות (הכנסות).
אז אם כל כך רצינו בשותף, למה קונפליקטים כל כך נפוצים בשותפויות. הסיבה הכללית לכך היא כי המציאות השתנתה. הצרכים שלי כשיסדתי את השותפות שונים מהצרכים שלי היום. תקוות שהיו לי מהשותף לא התממשו וכו'.
להלן דוגמה שתבהיר את הנושא, ותציע כיוון פתרון. בשבוע הבא אתייחס לצעדים על פי מחזור החיים של השותפות.
בדוגמה משרד עו"ד, כאשר שותף אחד, ניר, מתמחה בדיני משפחה והאחר, עודד, מתמחה בנדל"ן. באחרונה עודד רכש כמות גדולה של ציוד משרדי, ניר עבד אז מהבית ולא שותף ברכישה, כפי שמחייב הסכם השותפות ביניהם. כשניר חזר למשרד הוא גילה שהמחסן מלא עד אפס מקום בציוד משרדי. כשברר עודד השיב לו. "מה אתה רוצה זו הייתה הזדמנות מספק שפשט רגל". התקשרתי אליך ולא ענית. הייתי צריך לקבל החלטה מהר.
הבעיה שזו לא פעם ראשונה שניר מרגיש שעודד לא מתייעץ או אף מזלזל בו. לחוויה זו אנו קוראים, בשפת הסינרגיה – פלישה. ניר יכול להגיב בצורות שונות:
- התעלמות – ניר אומר לעצמו – אני אדם רציונלי, ולא על כל דבר צריך להיאבק ואני לא נותן לרגשות להשפיע עלי. גם אין לי כוח לנסות לדבר איתו – כי במקרים קודמים הוא ענה לי בזילזול – "טוב, מה אתה רוצה שאני אתייעץ על כל קנית נייר למדפסת".
הבעיה – שלאורך זמן עודד עלול לתפוס את ניר כחלש ולנצל זאת. גם ניר – לא ממש טיפל בפלישה וזו הצטרפה לבטן מלאה טענות – שלא טופלו. על אולקוס שמעתם?
ב. נתק – ניר נפגע אך אין לו כוח להתמודד, והוא מראה סימנים של חוסר שביעות רצון, כמו לא להגיד בוקר טוב. כשעודד שואל אותו – מה קרה, הוא משיב – טוב אין לי חשק לדבר על זה. אם אתה לא מבין לבד – אין טעם. האגו של ניר פגוע, אך עדיין הוא "בולע" את הקונפליקט בבטן.
ג. התקפה – ניר יכול לצאת להתקפה על עודד, אשר יתכן ותגרור התקפה נגדית.
שלוש הדרכים האלה אינן מועילות ומקשות על ניהול השותפות. החמורה בהן היא התקפה גלויה, אך גם השתיים האחרות, עלולות להביא לקונפליקט גלוי, עד כדי הרס השותפות. אך קיימת דרך רביעית יעילה.
ד. שיפור יחסי הגומלין על ידי תקשורת אפקטיבית אבל תוך הבהרה והגמשה של הגבולות. ניר יכול לנצל את האירוע ליצירת מציאות חדשה. אולי דווקא מהמקום הפגיע הוא יבחר לשנות. תהליך השינוי אינו פשוט את רק הוא יבטיח את איכות יחסי הגומלין בשותפות.
אז בו נראה איך ניר הגיב לבסוף (מקווה שתעריכו את קישורי המחזאות שלי):
עודד: מה קורה? אתה כועס עלי?
(ניר מנצל את ההרמה להנחתה של עודד)
ניר: אני שמח שאתה שואל (שימו לב – לא בטון ציני!!!). אשמח לשבת איתך בסוף היום לשיחה קצרה על זה.
עודד: בשמחה.
ניר (בסוף היום): רכשת ציוד משרדי בלי לשאול אותי. אני מרגיש שאתה מזלזל בי.
עודד: חשבתי שמיצינו את זה (שימו לב – עודד מנסה להתנתק).
ניר: (לא מוותר) ניסיתי להבליג וקשה לי. אני מאוד מעריך את השותפות איתך (מחמאה), אבל מבקש שנקפיד על ההסכם שלנו שכל הוצאה מעבר ל- 2000 ₪ מחייבת התייעצות. (הבהרת גבולות).
עודד: טוב, אני מצטער, אבל זו הייתה הזדמנות. אמרתי לך (שוב – התחמקות וחוסר הכרה בפגיעה שגרם).
ניר: אכן, המחיר היה כדאי. אבל אני מדבר על התחושה שלי. לצערי זו לא פעם ראשונה. יכולתה לפחות לידע אותי בוואטסאפ ולבקש שאחזון אליך (הגמשת הגבול מצידו של ניר. נותן לעודד סולם לרדת מהעץ), ולא לגרום לי להגיע למציאות מוגמרת ולצאת מטומטם בפני הפקידה ששאלתי אותה מה זה, כל הציוד הזה… והיא אמרה לי: מה עודד לא שיתף אותך?
עודד: (בפעם השלישית – האסימון נפל) אני מצטער – הרעיון שלך לשלוח וואטסאפ הוא טוב. בכל מקרה אני אהיה יותר רגיש (נותן לניר תחושה שהוא מרגיש את הכאב שלו).
ניר: תודה – אני מעריך את זה.
מסך
לא מאוד קשה – נכון?
אז למה זה לא מספיק קורה: כי עכשיו באות ההתנגדויות 😊 – עם השותף שלי זה לא יעבוד. למה אני צריך להתאמץ ולא הוא ועוד. אז זהו – שזה עובד. בחלק מהשותפויות לבד, וחלק מעדיפים להסתייע בעזרה שלי.
לאורך השנים פיתחתי תהליך פשוט המבוסס על מטריצה (טבלה) בה אני מבקש משותפים למיין, כל אחד לחוד, מה לא עובד להם עם השותף שלהם. את המיון אני מבקש לעשות על שני צירים: ציר אחד – עד כמה להתנהלות השותף שלא נראית לי יש משמעות כלכלית (הציר הרציונאלי); והציר השני עד כמה השותף מקשה עליך אישית (ציר אמוציונאלי). על פי מיפוי זה אנו בוחרים בפתרון הרצוי. אם לדעתך הטבלה יכולה לעזור לך – שלח לי מייל ל-rami@ben-yshai.com , ואשמח לשלוח אותה, עם הנחיות מילוי, במייל חוזר.
ד"ר רמי בן-ישי יועץ ארגוני בכיר, מומחה בעל שם עולמי לשיפור יחסי גומלין וליצירת סינרגיה בארגונים.
מרצה באוניברסיטאות בארץ ובעולם ובעל ניסיון רב בליווי חברות וארגונים בתהליכי שינוי, הבראה וצמיחה.
חבר בכיר באיפ"א, הארגון הישראלי לפיתוח ארגוני, וב- IODA הארגון העולמי לפיתוח ארגוני.
