נכתב ע"י אל"מ (מיל.) יאיר צדיק, טייס וממובילי פרויקט החץ, חתן פרס ביטחון ישראל
תקופת הקורונה מחייבת לחשוב מחוץ לקופסא. עסקים רבים נקלעים למשבר וחייבים לשנות כיוון. התקופה מזכירה לי את תקופת כניסתם של מטוסי ה- F-16 לחיל האוויר, שאליה נחשפתי מקרוב.
מטוס ה- F-16 שינה את פני הקרב האווירי בסגולותיו הייחודיות.
עד אליו, כל המטוסים היו מטוסים "יציבים", כלומר שהם תוכננו ויוצרו כך שנטייתם הטבעית תהיה לתקן כל תנודת כנף בחזרה למצב היציב. התוצאה של תיכנון זה הייתה שלטייס היה קל יחסית לשלוט במטוס כל זמן שהוא רצה לשמור עליו בטיסה ישרה ואופקית, אך כאשר רצה לתמרן בקרב האוויר, היה עליו להתגבר על התנגדות המטוס בכדי להגיע לתמרונים חריפים שבעזרתם יוכל להשיג יתרון בקרב.
לעומתם, ה- F-16 היה הראשון שתוכנן כמטוס "בלתי-יציב", כלומר שכאשר מתבצעת תנודת כנף, האווירודינמיקה של המטוס שואפת להחריף את התמרון ובכך להגיע לזריזות "מוטרפת" ובלתי נשלטת בצורה ידנית. לשם התגברות על אי היציבות המובנית, תוכננה מערכת מחשבית הנותנת אלפי הנחיות בשנייה ושולטת בהגאי המטוס (FLY BY WIRE), וכך גורמת לו לתמרן בצורה מתואמת ולא לאבד שליטה.
התוצאה הייתה מטוס שניצח בקרבות האוויר את כל מטוסי הדורות הקודמים די בקלות, תוך תמרון והגעה לכיוון הנכון – הכי מהר והכי זריז, ובכך להקדים את יריביו. כשלעצמי, הייתי בזמנו נווט במטוסי "פאנטום" בתקופה שה-F-16 נכנס לפעילות, והתחושה הייתה של חוסר אונים – אי אפשר היה לנצח אותו בקרב אוויר 1 על 1 ועדיפותו הייתה ברורה.
מה לזה ולעניין הקורונה? מה לזה ולעניין שיטות ניהול אג'יליות ותפיסת הסינרגיה ?
אנו נמצאים בתקופה שבה הדינאמיות בשווקים תזזיתית. גם לפני תקופת הקורונה השווקים היו תוססים בגלל ההמצאות הטכנולוגיות התכופות ו"העולם השטוח" שגרר חשיפה תחרותית מוגברת מכל חברה בעולם, בין שהביאה טכנולוגיה חדשה ובין שהביאה קונספטים חדשים. חברות חדשות קמות כל הזמן והופכות כל "אוקיינוס כחול" ל"אוקיינוס אדום" וגם הקהל גם משנה את בחירותיו לאור חשיפה מתמדת לפתרונות חדשים דרך האינטרנט, האפליקציות, שירותים שיתופיים ועוד.
תקופת הקורונה מוסיפה תזזיתיות מעל ומעבר לכל מה שהיה מוכר לכולנו. נוצרה מציאות המשתנה לנגד עינינו כל הזמן – סגרים אזוריים, סגירה ופתיחה של גבולות, נמלי תעופה שוממים ומטוסים מקורקעים, אין כנסים והופעות, מגבלות חדשות מופעלות ומופסקות בתדירות יומיומית, ועוד ועוד.
לאור זאת, נדרשת כל חברה ליכולות תמרון "מוטרפות" בכדי להגיב מהר ובזריזות לשינויים התכופים ולהגיע לפוזיציה של עליונות תחרותית. אם במציאות של יציבות נדרש להתנגד לשינויים תכופים ולייצב כיוון לפי האסטרטגיה שהוחלטה בראש הארגון, כמו אותו "פאנטום" יציב וכבד, הרי במציאות הנוכחית נדרש כל ארגון, מגדול ועד קטן, להגיב כמו F-16 ולהגיע בזריזות המרבית לעמדת ניצחון תחרותי.
למעבר ללוגיקת F-16 ברמה העסקית ישנן מספר משמעויות:
- לצורך קביעת הכיוון הנכון בכל רגע נתון, ויצירת התמרון המתאים (אווירודינמיקה של F-16):
- מודיעין ותחושת שוק המתעדכנים כל הזמן.
- הבנה מהירה של המצב וצרכי השוק.
- יכולת תחקור מובנית – הבנת המציאות האמיתית לפי התוצאות בפועל.
- תהליכי שיווק ומכירה אדפטיביים, הנעזרים במרחב האינטרנטי והדיגיטלי.
- חשיבה יצירתית ו"מחוץ לקופסה" בכדי להגדיר את הכיוון הנכון לבעיות שעולות.
- ביזור סמכויות – גם לפי גאוגרפיה וגם לפי נושאים – לתגובתיות מותאמת.
- יכולת ביצוע זריזה, באמצעות צוותים קטנים ואפקטיביים.
- לצורך ניהול הארגון, תיאום תהליכים ומניעת התרסקות (מחשב השליטה של ה-F-16):
- בניית לוגיקת עבודה ארגונית המאפשרת תיאום תוך כדי תנועה.
- בניית מערכות והגדרת מערכים לתקשורת פנים ארגונית אפקטיבית.
- ביצוע הדרכה ארגונית בלתי פוסקת.
- שקיפות בין חלקי הארגון – גם אנכית וגם אופקית:
- אנכית מלמעלה כלפי מטה – הארגון מתעדכן בהנחיות ההנהלה ובכוונותיה.
- אנכית מלמטה כלפי מעלה – עדכונים על המציאות המשתנה, הפעילות ותחקירי הפעילות.
- אופקית – שקיפות בין חלקי הארגון בידע חדש ובפעילות חדשה. סיוע הדדי ומניעת התנגשויות.
לשם יישום הגישה האג'ילית הנ"ל נדרשת היערכות מקדימה:
- הגדרת כיווני פעולה מועדפים לארגון – כיוון כללי להשגת ייעודו של הארגון, אך לא פרטני.
- בניית צוותי פעולה זריזים – להבנת המצב ותגובה מהירה.
- הדרכה ויישום של גישות תחקור כמו בחיל האוויר – פתרונות ל"שיפור" ול"שימור".
- בנייה ושימוש תכוף במתודולוגיית סיעור מוחות (בריינסטורמינג) – להשגת פתרונות "מחוץ לקופסה" בצוותים.
- הגדרה ובנייה של תקשורת ארגונית – לשקיפות ולתיאום פעולה.
- בנייה של גישת עבודה "סינרגטית" – תיאום בין חלקי הארגון לשמירת גמישות תוך שליטה.
- השגת "עליונות אווירית" – כמו שנאמר: "יש ניצחונות ויש הסברים".
ותשאלו מה לטייס ולכל אלה? בשנים האחרונות אני משלב את מה שלמדתי בחיל האוויר, בטיסה פעילה ובעבודת צוות אווירית, עם ניסיוני מפרויקט ה"חץ" ומהיותי מנכ"ל ויו"ר – כיועץ עסקי וארגוני ומדריך מנהלים.
באחרונה חברתי לד"ר רמי בן-ישי, ואנו מנגישים פתרונות יצירתיים לארגונים שרוצים לחשוב אחרת. הפתרונות מבוססים על תפיסות תחקור, סיעור מוחות, ותפיסת הסינרגיה אותה פיתח ד"ר רמי בן-ישי.
לשיחת ייעוץ בה נבחן יחד איך תוכל להגדיר כיוון מחדש, ולשמור על יציבות העסק + שיטת הסינרגיה בארגון שלך:
התקשר אלי 050-5424239 yair.zadik@gmail.com
או אל ד"ר רמי בן -ישי 052-3313314 rami@ben-yshai.com
להיכרות מעמיקה יותר עם שפת הסינרגיה.
על הכותב: יאיר צדיק – טייס ואל"מ (מיל) בח״א, ממובילי פרויקט החץ. חתן פרס בטחון ישראל. בשנים האחרונות מלווה מנכ"לים וחברי דירקטוריון בתהליכי צמיחה, יישום שינויים ובגיוס הון.
יועץ ארגוני ויועץ עסקי. יזם סידרתי, מנכ״ל חברה להפקת אנרגיה ירוקה מפסולת, דירקטור בחברה בתהליך שהביא להנפקתה בנסדאק ובהיותה ציבורית, יו״ר פעיל בחברה להדפסת תלת-ממד. מומחה בהובלת תהליכי תחקור וסיעור–מוחות (brain storming), שתכליתם לייצר שינויי חשיבה ופתרונות "מחוץ לקופסה".
בעל ניסיון בארגוני ענק, ובארגונים קטנים ממגוון סקטורים.
דוקטורנט בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון, מבצע מחקר חדשני בתחום הכלכלה ההתנהגותית.
ד"ר רמי בן-ישי יועץ ארגוני בכיר, מומחה בעל שם עולמי לשיפור יחסי גומלין וליצירת סינרגיה בארגונים.
מרצה באוניברסיטאות בארץ ובעולם ובעל ניסיון רב בליווי חברות וארגונים בתהליכי שינוי, הבראה וצמיחה.
חבר בכיר באיפ"א, הארגון הישראלי לפיתוח ארגוני, וב- IODA הארגון העולמי לפיתוח ארגוני.
