בכל מערכת יחסי גומלין יש מטרה סינרגטית גלויה או סמויה – והיא להפיק משהו שאיני יכול להפיק בעצמי. מטרה זו היה הסיבה שבגללה אנחנו מעוניינים בקשר. בזוגיות זה יכול להיות אהבה, יחסי מין, ילדים. בעבודה – זה כמובן השלמת ייעדי הארגון.
ואז נשאלת השאלה – אם כל כך נכון לנו להיות ביחד, ויש לנו אפילו מטרה מוגדרת, למה כל כך הרבה מערכות יחסים עולות על שרטון? למה יש כל כך הרבה קונפליקטים. נחזור לשאלה זו מאוחר יותר. אבל כבר אומר – שאנו צריכים להשקיע יותר בתחזוקת הקשר ולא רק ביצירתו. ואתחיל בבשורה משמחת:
היכולת לשתף פעולה ולשפר את יחסי הגומלין שלנו היא יכולת נרכשת. אפשרת לשפר ולאמן את השריר המרתק הזה – על ידי שלוש קבוצות של תרגילי: תרגילים העוסקים בשונות – סקרנות וכבוד לאחר, תרגילים העוסקים בגבולות, במטרה להגיעה ליצירת גבולות גמישים ותרגילים העוסקים בתקשורת איכותית.
שלום לכולם. התחלנו שבוע חדש. כל כך מוזר לשבת בחדר העבודה (סגר – זוכרים?) – ושקט בחוץ. אני גר ברחוב ראשי (עוד פשרה של מגורים משותפים – שבטח אכתוב גם עליה). ובשעות האלה אי אפשר לשבת ללא חלונות סגורים (זיגוג משולש) ומזגן. ועכשיו אני עם חלון פתוח עם המרפסת שלי. אז מי אמר שאי אפשר הכל לימון למצוא את המתוק…
אחת התובנות המרכזיות שלי היא שאנחנו משקיעים משאבים רבים בבחירת בן—זוג, חבר, עובד. יש לנו רשימת תכונות ומאפיינים מדויקת. אנחנו יודעים בדיוק מי הוא צריך להיות ומה הוא צריך לעשות אולם בכל זאת, ולמרות שעל פניו "הכל התאים" משהו לא עבד. והמשהו הזה הוא היכולת לחיות לאורך זמן במערכת יחסים בזכות השונות ולמרות הקונפליקטים.
והיום אדבר קצת על שונות. והפעם סיפור על בת הזוג האהובה שלי. ומי שלא התנסה ביצירת זוגיות בגיל 60+ לא יודע אומץ והחלטיות מהם. השונות ביננו מקבלת מיימדים רבים: שונות מגדרית, חברים ופעילות פנאי שונה, קריירה שונה, משפחה שונה, הרגלים שונים. ובכל זאת היינו אמיצים וקפצנו למים, כי יש לנו מטרה – לאהוב ולהיות נאהב.
מספר חודשים אחרי שעברתי לגור איתה, אני הולך בערב לצחצח שיניים. ואני רואה שהגיע הזמן להחליף ראש למברשת השיניים החשמלית שלי. עכשיו אני אוהב לעשות ג'סטות קטנות לאהובתי כמו להביא לה מיץ לימון למיטה כל בוקר. ואני רואה שגם המברשת שלה זקוקה להחלפה, והחלפתי גם אותה. ואני מגיע למיטה מלא בכוונות טובות שברשותכם לא אפרט. כמה דקות אחרי זה זוגתי חוזרת מלצחצח שיניים עם פנים כועסות. ואני שואל למה? אין תשובה… אדריאנה מה קרה אני רוצה לדעת? 60 שנה הסתדרתי לבד – אני לא צריכה שיחליפו לי מברשת שיניים.. . בשיחה איתה הבנתי שהיא חוותה את ההתנהגות שלי כפלישה. בום, 15 טון נופלים עלי. איפה אני ואיפה הכוונות הטובות שלי…
וכאן אנו מגיעים לתרגיל הראשון ביחסי גומלין מייטיבים עם השונה ממני. Never assume. אל תניח שהחוויה שלך זהה לחוויה שלו. בדוק איתו. עכשיו – אומנם בדקתי מאוחר מדי – אך תפסתי את עצמי בזמן, ובמקום להגיד – הייתה לי כוונה טובה לא את לא רואה את זה, אמרתי. מצטער יקרה, חשבתי שזה ישמח אותך – לא אעשה זאת שוב. והאמינו לי – לא קשה להתגבר על הפיתוי להחליף את הראש למברשת שלה.
התרגיל השני לכבד את האחר. כמה פעמים אני אומר למנהלים שאני עובד איתם. תמיד תיקחו בחשבון שיש יותר משתי דרכים, ומקבל תשובות בנוסח: בטח יש שתי דרכים – הדרך שלי והדרך לאבדון. באנגלית זה נשמע יותר טוב: Sure there are two ways: my way and the wrong way.
והאמינו לי – כך הם מתנהגים. גישה כזו לא תביא לייחסי גומלין איכותיים.
ועוד שתי עצות: לשמוח ב- 80% שעובדים. גם כיום לא הכל עובד בזוגיות שלי. אבל אני מנסה לשמוח ב- 80% שעובדים. ומה שחשוב אף יותר – אני לא מצפה להדדיות בכך. אני נותן ונהנה מהנתינה. זוכרים את הפוסט של יוסי?
עכשיו, ימי הקורונה מהווים שונות מהמצב הקיים, אם לא משבר. התרגלנו כבר לסדר מסוים והוא מתערער. בן זוג אחד עובד והשני בחל"ת או מובטל. בן זוג שעבר לעבוד מהבית (במקרה שלי שנינו). שבת ישבנו, זוגתי ואני לשיחת נפש במרפסת. לא היה קל איך בת זוגי קוראת לזה – דיברנו מעומקי העומקים. אבל היה מצמח ומאתגר. כי למדנו להקשיב. ועל כך, גם ארחיב פעם אחרת.
ולסיום חלק זה מבקש ממך לזכור: אין בני זוג רעים. יש מערכות יחסים יעילות ולא יעילות. במערכות יחסים לא יעילות – השונות מתבטאת באי הסכמה, אי הקשבה (אני אגיד מה שאני רוצה להגיד – ולא חשוב לי להקשיב), ובציפיות לקבל מדליה על כל צעד. במערכות יחסים יעילות (ותהייה זו מערכת זוגית, בין שותפים, חברי הנהלה, צוות פרויקט וכו.) המטרה המשותפת היא זו שמכתיבה ורותמת את האגו והפרטים השונים, ולא האגו, התחרותיות והפוליטיקה הם אלה שמובילים.
אז איזו מערכת יחסים מתאימה לך?
ד"ר רמי בן-ישי יועץ ארגוני בכיר, מומחה בעל שם עולמי לשיפור יחסי גומלין וליצירת סינרגיה בארגונים.
מרצה באוניברסיטאות בארץ ובעולם ובעל ניסיון רב בליווי חברות וארגונים בתהליכי שינוי, הבראה וצמיחה.
חבר בכיר באיפ"א, הארגון הישראלי לפיתוח ארגוני, וב- IODA הארגון העולמי לפיתוח ארגוני.
